ראש המוסד לשעבר יוסי כהן התראיין לפני שעה קלה לכתבת המדינית של מקור ראשון הודיה כריש חזוני בועידת הכלכלה שמקיים העיתון בבנייני האומה בירושלים והתייחס בהרחבה רבה לאיום הגרעין האיראני וסיפר בהרחבה על שקריה של איראן ובשל כך הסכם הגרעין המסוכן שחתמו עליו המעצמות. יחסי ישראל טורקיה ועל ראש הממשלה הקודם.

ראש המוסד התייחס לפרישה של טראמפ מהסכם הגרעין והשיחות כעת בוינה: "אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו לאיראן יש את הפוטנציאל לצאת לנשק גרעיני. הרבה דובר על איפה איראן נמצאת. מדינת סף. גם בתוך הנספחים להסכם הגרעין. בפועל מה שקרה- גם לפני ההסכם של הממשל הקודם, הקודם קודם ממשלו של הנשיא אובמה בימיו נחתם ההסכם הראשון".

כהן הוסיף, "קרה שההסכם השאיר בידי איראן יכולות גרעיניות פנומנליות. בפועל- האתרים המעשירים אלו שמדאיגים אותנו עד עצם היום הזה- לא נסגור. נשמרה בהם היכולת להעשיר. ויתירה מכך וכאן הדאגה המרכזית- ניתנה בידי האיראנים הזכות הכתובה בהסכם, לפתח צנטריפוגות עוד יותר מתקדמות מאלו שהיו להם. ב-2015. מועד בו נחתם ההסכם".

לכן הסביר כהן כי "זה גרם לנו לראות, ברמה מודיעינית- היום אני לא רואה מודיעין אבל לפני מספר חודשים שראיתי- איראן מקדמת כל העת את יכולותיה להגיע לאותה נקודה שדיברת עליה למדינת סף. איך נהיים מדינת סף- בונים צוות מדעים שעוד קיים במכון המוכר מכון סאפאנד, זה שניהל אותו מוחסן פח'רי-זאדה. המכון הזה קיים. מדענים מטעמם של המנהיג והנשיא ממשיכים לקדם יכולות גרעיניות. מקושרות פוטנציאלית. ממשיכים להעשיר ויתירה מכך- הצנטריפוגות מעשירות. לפני שהייתה יציאה מההסכם. התהליך הזה מראה לנו שהאצה היא רק עניין של החלטה איראנית".

כהן הסביר את הסכנה בהסכם, "מה הדבר הזה אומר- ולמה ההסכם לצערי כפי שאת טוענת בצדק על פי המוכר והנדמה לנו כרגע- לא הולך להיות לא לונגר בוודאי וגם לא חזק בוודאי, כי אנחנו ראינו את ההסכם הולך ונגמר מבחינת לוחות הזמנים שלו. עוד דקה ההסכם פג תוקפו של ההסכם. יפוג".

כהן הוסיף וסיפר, "או אז מה קורה- איראן יכולה עקרונית, על פי החלטתה שלה, עם יכולות שנבנו תוך כדי ובחסות ההסכם, לבנות יכולות גרעיניות עוד יותר טובות בתחום ההעשרה וגם מכון סאפאנד שהמשיך לכהן. לא כתוב שהוא נסגר או צריך להיסגר על פי ההסכם. לכן, המאמץ היה להבין מה איראן עושה. הבאנו מודיעין, אמרו כך איראן נראית ולשם היא שואפת והולכת. אנחנו הבנו שבחסות ההסכם מצבנו הולך ומתערער. לא משתפר".

כהן סיפר כי באותה נקודה, "מצבה של איראן ברמת היכולות שלה, ההעשרה, שזה יצירת החומר הנדרש לפצצה, הולך ומשתפר. אנחנו רואים את ההסכם הולך ונגמר. נמסר לממשל האמריקאי בזמנו לראש ה-CIA ולכל המערכות האחרות כולל לסכנות לאנרגיה חומרים שטענו באופן חד משמעי איראן שיקרה".

כהן הבהיר כי "איראן הסתירה המון יכולות שלא הכרנו הפעילה אתרים חשאיים שלא הכרנו. לא הכריזה על אתרים שלא הכרנו. ההסכם עיקר בעייתו הייתה- שנחתם בפעולת רמיה. האיראנים משקרים. דבר אחד נוסף הוא לא פחות חשוב. יש הפוטנציאל של המימדים הצבאיים".

כהן ציין כי "איראן התבקשה לפני חתימת ההסכם הקודם לבוא ולהסביר מה עשיתם. איראן טענה- אנחנו גרעין צבאי. מעולם לא היו לנו תכניות כאלה. הוכחנו שאיראן שיקרה.-איראן בפועל סובלת מרכות מסוימת נקרא לזה כך במהלך המשאים ומתנים כולם. למה איראן הגיעה למשא ומתן שהוביל אותם להסכם ב-2015, כי היו סנקציות אדירות של ממשל אובמה".

כהן הזכיר כי "הורד הרף הכלכלי של איראן הלך וירד. היא אמרה אין לי ברירה- נישא וניתן. הגיעו למשא ומתן ועשו את הדבר הזה מתוך אמונה. במקביל יאפשר להם לפתח יכולות גרעיניות כל העת באין מפריע. מותר לו לעשות על פי תורת ההסכם. ההסכם לא מצא חן בצדק בעיני הנשיא טראמפ והוא החליט לצאת ממנו ולהשית מחדש את הסנקציות שהוסרו כשההסכם נחתם".

כהן סיכם כי "זה המצב עד עצם הרגע הזה. שנה שלמה עם ממשל ביידן, הסנקציות נמצאות על כנן. הדיון איראן רוצה אני מקווה שזה לא יקרה, ואנחנו טוענים או אני לפחות וגם ראש הממשלה הנוכחי טוענים שחזרה על הסכם הגרעין היא טעות אסטרטגית. אמר את זה בביקורו אצל מלך בחריין. אני מסכים".

כהן פרס את הדעה שלו כעת איך צריכה להיות ההתנהלות מול איראן, "מה שארצות הברית והמערב יחד עם רוסיה וסין צריכה להתעקש על הישג הרבה יותר דרמטי מול איראן. אחזור לשורה התחתונה אם אפשר, או לנקודת המוצא- זה נושא חשוב. זה בנפשנו. הדבר הזה כאמור נוגע לבטחונו של כל אזרח ישראלי. איראן מעשירה לשווא. אלא אם היא צופה שימוש בגרעין צבאי עם האורניום המועשר. אין לה מה לעשות עם האורניום שהיא מעשירה כרגע. היא מעשירה ומדללת".

בסיום דבריו על האיום האיראני אמר כהן, "על פי ההסכם. שום סיבה אחרת המוכרת לנו כאנשי מודיעין אלא מהשאיפה האסטרטגית להגיע בסיכומו של דבר, על פי החלטתה בלבד- לפצצה גרעינית. הדבר הזה לא יכול להתקבל במדינת ישראל. זה גם האמריקאים מצהירים שלא אבל אני באמת רוצה לגעת בעוד כמה נושאים נשאיר את הגרעין האיראני בצד".

 

על ההתחממות ביחסים עם טורקיה אמר כהן, "אני בעד המהלך החדש. אני חושב שאחרי שנים של יחסים דואליים, מצד אחד טורקיה מחזיקה יחסים פתוחים עם מדינת ישראל, שגרירות ושגירים לעיתים יותר ולעיתים פחות. משפילים כאלה ואחרים. אולי מהלכים כאלה ואחרים שרובם מוכרים. בפועל יחסי טורקיה וישראל לא בוטלו, הם דורדרו ברמה המדינית".

כהן הוסיף, "אני בעד החזרת יחסנו עם הטורקים למקום הנכון. אני מאמין שבדיפלומטיה אפשר גם לקבל קשב רב יותר לדרישותינו הצודקות לסגור באופן מוחלט את הנוכחות של חמאס בטורקיה. התייחסת לזה. היו מהלכים בנושא הזה גם בעבר. מכירים את דרישותנו גם בעבר. נקווה שתהיה עדנה בימינו אלה ואכן תצומצם היכולת עד אפס. שורה תחתונה- המהלך נכון ונדרש. אני מזכיר לכולנו- טורקיה הייתה באמת אחת הידידות האסטרטגיות שלנו באזור לפני הסכמי אברהם ולפני שהיו ידידות אחרות. היא נשארה מדינה חשובה. הדבר הזה חשוב שנמשיך לשמר יחסים דיפלומטיים נאותים עם המדינה הזאת".

כהן התייחס להתנהלות הנכונה לדבריו של ישראל ביחס למשבר אוקראינה-רוסיה ואמר, "עדיף לשבת בפינה בשקט. יש לנו תכונה להיכנס או להכניס את הראש גם מתחת לגרזנים לא לנו".

על שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ הרחיב כהן ואמר "חלק מתפקידיו של המוסד, זה להילחם. עבור אזרחי מדינת ישראל לבטחוננו. חלק לא מבוטל מתפקידיו- הם להילחם עבור השלום. ושלום עם מדינות שאינן מדינות שלום בשלב מסוים והקשר איתן הוא באחריות הארגון, ומנוהל באופן חשאי, מייצר דינמיקה של תרומה הדדית. מבלי להתייחס למדינה ספציפית כזאת או אחרת כדי להביא מדינה להכרה טובה יותר של מי אנחנו ולהראות שאנחנו אנשים טובים שכדאי לעשות איתם גם הסכמי שלום, פומביים, עתידית, יש שיתופי פעולה חשאיים לתרומת שני הצדדים".

על מעבר אפשרי לפוליטיקה על רקע הפופולאריות שהוא צובר בקרב מצביעי הימין אמר כהן, "לא כרגע. אני בעולם עסקי לחלוטין. לא בשום פעילות פוליטית לא חבר בשום מפלגה. לא פעיל בשום היבט דומה או מזכיר עניינים כאלה. מאוד נהנה מחיי המרתקים בעיקר בהייטק הישראלי".

יוסי כהן התייחס לראש הממשלה הקודם, "ראש הממשלה לשעבר נתניהו, היה ראש ממשלה שראה בעיניי בתפקידים שעשיתי יותר קרוב אליו מבעבר, גם במל"ל וגם כראש המוסד ראה את מדינת ישראל ואת בטחונה בראש סדר העדיפיות המקצועי שלו".

ביחס להנהגה הנוכחית נשאל וענה- בנקודת הזמן הנוכחית ישראל נמצאת בידיים טובות? -"חד משמעית כן".